©
ברוכים הבאים לבית הספר לתשבצי הגיון של התשבצייה!
לתשבצי הגיון אין יחסי ציבור טובים. יצא להם שם של תחביב למביני דבר בלבד, ואנשים הפותרים תשבצי הגיון נחשבים לתמהונים ואולי אפילו מתנשאים. בעוד שבסוגיה השנייה אני מנוע מלהביע דעה, אני יכול להבטיח: כל אחד יכול לפתור תשבצי הגיון, אם קיבל הדרכה נכונה. אז אם אתם חדשים בעולם תשבצי ההגיון, אל חשש: אתם במקום הנכון.
העיקרון המרכזי
מה הופך הגדרות הגיון למוזרות כל כך? הסוד טמון בכך שהגדרת הגיון מכילה 2 דרכים להגיע לפתרון. בכל אחד מהעקרונות שאציג בהמשך, שימו לב כיצד ההגדרה מכוונת לפתרון בשני אופנים שונים.
כמו כן, בהגדרות הגיון יש חשיבות לא רק למשמעות המילים, אלא גם לאותיות עצמן, וליתר דיוק - לדרכים השונות בהן ניתן לקרוא אותן. בתשבצים אין ניקוד, סימני פיסוק או רווחים; כל רצף אותיות יכול להיקרא במספר דרכים.
עיקרון ראשון: צירוף מילים
הפתרון להגדרות מסוג "צירוף מילים" מורכב משתי מילים (או יותר) שכאשר הן כתובות ברצף, יכולות להיקרא כמילה אחרת. גם שתי המילים האלו, וגם המילה החדשה שהן יוצרות, מוגדרות בהגדרה.
דוגמה להגדרה: אביזר ספורט הוא נחשול של ניב (4)
פתרון: גלשן
הסבר: גלשן (אביזר ספורט) = גל (נחשול) + שן (ניב)
ייתכן שבהגדרות אחרות שתי המילים המרכיבות את הפתרון יוגדרו לפני המילה המהווה את הפתרון עצמו.
עיקרון שני: מילה בתוך מילה
הגדרות "מילה בתוך מילה" דומות לסוג הראשון, אבל במקום ששתי מילים יופיעו זו אחר זו וירכיבו את הפתרון, כאן מילה אחת מופיעה בתוך מילה אחרת, וכך נוצר הפתרון. מילות קישור שונות, כמו "מסביב ל-", "בתוך" או "ב-" עשויות לרמוז על עיקרון זה. גם המילים המופיעות זו בתוך זו, וגם המילה המהווה את הפתרון עצמו, מוגדרות בהגדרה.
דוגמה להגדרה: להבה בשמחה? זה דבר חלוצי (5)
פתרון: ראשון
הסבר: ראשון (חלוצי) מורכב מהמילה רון (שמחה) שבתוכה המילה אש (להבה). ההגדרה מרמזת באמצעות אות הקישור "ב-" לשים מילה אחת בתוך מילה אחרת.
עיקרון שלישי: השמטת אותיות
לעתים, ההגדרה תרמז לנו בעזרת מילים כמו "קצוץ" או "נטול" להסיר אותיות מסוימות ממילה, וכך לקבל מילה אחרת, שהיא הפתרון. בהקשר הזה, "חסר ראש" פירושו להשמיט את האות הראשונה, ו"חסר זנב" פירושו להשמיט את האות האחרונה במילה. גם המילה ממנה יש לגרוע אות וגם המילה השנייה מוגדרות בהגדרה. כיצד יודעים איזו מהן מהווה את הפתרון עצמו? ברוב המקרים, זו תהיה המילה שמופיעה קודם בהגדרה.
דוגמה להגדרה: חרק מעופף הוא דשא בלי זנב (2)
פתרון: עש
הסבר: עש (חרק מעופף) הוא המילה עשב (דשא) ללא האות האחרונה ב ("זנב")
עיקרון רביעי: כפל משמעות
ההגדרות האלה מבוססות על מילים שאפשר לקרוא בשני אופנים. שתי המשמעויות השונות של המילה המהווה את הפתרון יוגדרו בהגדרה.
דוגמה להגדרה: לא כאן יש כינוי (2)
פתרון: שם
הסבר: את המילה "שם" אפשר לקרוא בשני אופנים: שם (לא כאן) וגם שם (כינוי).
עיקרון חמישי: מילה משותפת
בהגדרות "מילה משותפת" מופיעות שתי מילים. הפתרון הוא מילה אחרת, שכאשר מצמידים אותה לכל אחת מהמילים בהגדרה - מתקבל ביטוי, או ניב, או צירוף מילים בעל משמעות.
דוגמה להגדרה: משפט קפה (3)
פתרון: בית
הסבר: כאשר מצרפים את המילה "בית" לכל אחת מהמילים בהגדרה, מתקבל צירוף מילים עם משמעות: "בית משפט" ו"בית קפה".
עיקרון שישי: איות הפוך
את הפתרון להגדרות "איות הפוך" אפשר לקרוא מהסוף להתחלה, ועדיין לקבל מילה או מילים עם משמעות הגיונית. אם בהגדרה מופיעות מילים כמו "הפוך" או "בחזרה", ייתכן שאלו רמזים לכך שזו הגדרת "איות הפוך". גם המילה (או המילים) המהווה את הפתרון עצמו, וגם המשמעות המתקבלת כאשר קוראים אותה אחורנית, מוגדרות בהגדרה.
דוגמה להגדרה: כותל הופך לחסר תוכן (3)
פתרון: קיר
הסבר: כאשר קוראים את המילה קיר (כותל) מהסוף להתחלה, מתקבלת המילה ריק (חסר תוכן)
עיקרון שביעי: מילה מסתתרת
הגדרות חמקמקות במיוחד, שבהן הפתרון מופיע בתוך רצף מילים בהגדרה. ההגדרה עשויה לרמוז לכך בעזרת מילים כמו "מתחבא" או "מסתתר". גם ההגדרה למילה המהווה את הפתרון עצמו, וגם רצף המילים בתוכו היא מסתתרת, מופיעים בהגדרה.
דוגמה להגדרה: כובד ולחות מסתירים זכוכית (5)
פתרון: בדולח
הסבר: המילה בדולח (זכוכית) מופיעה בתוך רצף המילים "כובד ולחות"
עיקרון שמיני: שמע
הפתרון להגדרות שמע נשמע כמו מילה אחרת (או מילים אחרות). כדי להבהיר שמדובר בהגדרת שמע, השורש ש.מ.ע יופיע בהגדרה, למשל: "שמענו" או "משתמע ש...". לכל אחת מאפשרויות השמיעה יש כתיב שונה - כיצד יודעים איזו אפשרות לכתוב? הפתרון הוא זה שההגדרה שלו מוזכרת קודם. גם ההגדרה למילה המהווה את הפתרון עצמו, וגם ההגדרה למילה שכמוה היא נשמעת, מופיעות בהגדרה.
דוגמה להגדרה: דן הרתיח מים, כך שמעתי (3)
פתרון: שפט
הסבר: הפועל "שפט" (דן) נשמע כמו "שפת" (הרתיח מים). המילה "דן" מוזכרת קודם בהגדרה, לכן "שפט" הוא הפתרון
עיקרון תשיעי: בלבול אותיות
בהגדרות בלבול אותיות, כל האותיות המרכיבות את הפתרון מופיעות בהגדרה - אבל בסדר הלא נכון. הפתרון הוא למעשה בלבול אותיות של מילה או כמה מילים המופיעות בהגדרה. מילים כמו "אחרת" או "מפוזר" עשויות לרמוז שמדובר בהגדרת בלבול אותיות. ההגדרה למילה המהווה את הפתרון עצמו, וגם האותיות המרכיבות אותו, מופיעות בהגדרה.
דוגמה להגדרה: עיר בירה ליד יונה אחרת (3, 4)
פתרון: ניו דלהי
הסבר: ניו דלהי (עיר בירה) היא בלבול אותיות של הצירוף "ליד יונה"
טיפים נוספים
1. בתשבצים אין סימני ניקוד, רווחים, סימני פיסוק או כל סימן אחר המתווסף לאותיות. תשבצי הגיון מכילים רצפי אותיות "נקיים", וזה המפתח העיקרי ליכולת לקרוא כל רצף אותיות במספר דרכים. מילה אחת יכולה להיקרא כשתיים (ולהפך), הגייה של הברות עשויה להשתנות, האות ג (G) יכולה להיות גם ג' (J), וכן הלאה.
2. לעתים, תשבצי הגיון משתמשים בשמות קוד לאותיות בודדות. הדוגמאות האלמנטריות הן קוף בשביל האות ק, כף בשביל כ, פה בשביל פ, עין בשביל ע - אבל יש עוד הרבה דרכים בהן ניתן לרמוז לאות בודדת.
3. כלל בלתי רשמי של תשבצי הגיון גורס: אין להשתמש במילה המופיעה בפתרון בהגדרה עצמה. והמהדרין מוסיפים: אין להשתמש בשורש המופיע בפתרון בהגדרה עצמה. אם, למשל, המילה "מחשב" מופיעה בפתרון, השורש ח.ש.ב לא יופיע כלל בהגדרה. הכללים האלה יכולים לעזור לשלול אפשרויות למילים שיופיעו בפתרון.
4. הצעד הראשון בפתירת הגדרת הגיון - לפני ההסתערות על מילון ועל דוקטור גוגל - הוא להבין באיזה עיקרון נעשה שימוש בהגדרה הזו. הידיעה שהגדרה מסוימת היא הגדרת "מילה בתוך מילה", למשל, יכולה למקד את החיפושים אחרי הפתרון במציאת המילה הפנימית, אם כבר נמצאו בה כמה אותיות .